השימוש הגובר והולך ברשת האינטרנט במהלך השנים האחרונות הוגדר לא אחת כ”מהפכה” לכל דבר, כאשר בימינו, האינטרנט משמש עבור אנשים רבים כמרכז חיים לכל דבר, וזאת לצרכי פרנסה, השכלה, בילוי ועוד. נדמה כי מגמה זו רק תוסיף ותתגבר בשנים הבאות.
סוגיה זו באה לידי ביטוי פעמים רבות במסגרת סגנון ההתבטאות של גולשים בפורומים וברשתות החברתיות למיניהן, אשר לא פעם נתפס כהוצאת לשון הרע.
מהו לשון הרע באינטרנט?
חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965, מגדיר הוצאת לשון הרע כביטוי או אמירה המתייחסים לאדם ועלולים להוביל להשפלתו באופן ציבורי.
החוק גם קובע, כי הוצאת לשון הרע אסורה במסגרת אמצעי התקשורת השונים, ולרבות במסגרת הרדיו, הטלוויזיה המדוברת והעיתונות הכתובה.
ככלל, ולאור מאפייניו הייחודיים של האינטרנט, המבוסס על פרטיותם של הגולשים וזכותם לאנונימיות, בתי המשפט אינם ששים להתערב בחופש הביטוי של הגולשים, וזאת כל עוד הדברים נאמרו במשורה.
מתי מדובר בהוצאת לשון הרע באינטרנט?
כאמור, ובניגוד למדיות התקשורתיות הוותיקות (הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות), ההתנהלות ברשת האינטרנט מבוססת רובה ככולה על האנונימיות, כאשר במובנים רבים זהו סוד הצלחתה, ויש לדבר יתרונות רבים בתחומים שונים.
מסיבה זו, זכותם של גולשי האינטרנט לשמירה על פרטיותם, וכן זכות הביטוי העומדת לרשותם, מהווה עיקרון בסיס אשר בתי המשפט מקפידים עליו באופן מיוחד. עם זאת, כתוצאה מעליית חשיבותו של האינטרנט במרחב הציבורי, והיכולת של גולשים מסוימים לחסות תחת מעטה האנונימיות על מנת לפגוע במידה ממשית בשמו הטוב ובמוניטין של אדם, מה שעלול לגרור השלכות אישיות וכלכליות, לעיתים נוצר הצורך להתערב גם בחופש הביטוי של הגולשים, ובזכותם לאנונימיות. מסיבה זו, וגם בשעה שהתבטאות פוגענית מסוימת נאמרת במסגרת תגובה לכתבה (מה שנקרא “טוקבק”), או במסגרת פרסום בפייסבוק או בליד, הרי שככל שנמצא כי ההתבטאות המסוימת גררה במישרין נזק לשמו הטוב של אדם, במידה חריגה, הרי שבית המשפט רשאי להעדיף את זכותו של נשוא הדברים לשם טוב על זכותו של הגולש לאנונימיות, ולהורות על חשיפת פרטיו האישיים לצורך הגשת תביעה משפטית בגין הוצאת לשון הרע.
תגובות אחרונות